×
Mikraot Gedolot Tutorial
תוספתא
פירוש
הערותNotes
E/ע
תוספתא פאה א׳תוספתא
;?!
אָ
(א) אדברים שאין בלהן גשיעור, הפיאה דוהבכורים והראיון וגמילות החסדים ותלמוד ותורה. זהפיאה יש חטלה שיעור מלמטה ואין לה שיעור ימלמעלה. העושה כל שדהו יאפיאה יבאינה יגפיאה. (ב) ידעל טואילו דברים נפרעין מן טזאדם בעולם הזה והקרן יזקיימת יחלעולם הבא, על יטע״ז ועל כגלוי עריות ועל שפיכות דמים, ועל לשון הרע כנגד כולם. זכות יש לה קרן ויש לה פירות, כאשנ׳ אמרו צדיק כי טוב כי כבפרי וגו׳. (ג) כגעבירה יש לה קרן ואין לה פירות, כדשנ׳ אוי לרשע כהרע. כואם כן כזמה אני מקיים כחויאכלו מפרי דרכם כטוגו׳, לעבירה שעושה פירות יש לה פירות, לאשאין עושה לבפירות אין לה פירות. (ד) מחשבה טובה לגהמקום לדברוך הוא להמצרפה, מחשבה רעה אין לוהמקום לזמצרפה, לחשנ׳ לטאם און מראיתי בלבי לא ישמע ה׳, מאהא מה אני מקיים מבשמעי הארץ מג(הא מה אני מקיים) הנה אנכי מביא רעה מדעל העם הזה פרי מהמחשבות׳, אלא מומחשבה מזשעושה פירות המקום מחמצרפה עם המעשה, מטמחשבה נשאינה נאעושה נבפירות אין נגהמקום מצרפה נדעם המעשה. (ה) נותן אדם נהפיאה נומתחילה, נזובאמצע, ובסוף. נחואם נתן בין נטבתחילה ססאבין באמצע בין בסוף יצא. ר׳ שמעון סבאו׳ אם נתן בין סגבתחילה סדבין סהבאמצע בין בסוף הרי זו סופיאה, וצריך שיתן בסוף כשיעור. ר׳ יהודה סזאו׳ אם סחשייר קלח אחד סטסומך לו עמשם עאפאה, ואם לאו עבאינו נותן אלא עגמשם הפקר. עדעהאמ׳ ר׳ יהודה עובמה דברים אמורים בזמן שנתן עזפיאה ומבקש להוסיף. לא נתן מן הקמה עחיתן מן עטהעומרין, פלא נתן מן פאהעומרין פביתן מן הגדיש, לא נתן מן הגדיש יתן מן הכרי עד שלא פגמרח. ואם פדמרח, מעשר פהונותן. (ו) פואמ׳ ר׳ שמעון מפני פזארבע׳ פחדברים לא יתן אדם פטפיאה אלא צבסוף. מפני גזל צאהעניים, צבומפני צגבטול צדהעניים, ומפני צהמראית העין, ומפני צוהרמאין. מפני גזל צזהעניים צחכיצד, שלא יראה שעה שאין צטשם אדם קויאמר לעני קאמדעתו קבבוא וטול לך קגפיאה קדזו. קהומפני קובטל עניים כיצד, שלא יהו עניים יושבין קזומשמרין כל היום, קחואו׳ עכשיו קטהוא נותן קיפיאה, קיאקיבעכשיו קיגהוא נותן קידפאה, אלא מתוך קטושניתנה בסוף הולך קטזועושה מלאכתו קיזובוא ונוטלה קיחבאחרונה. קיטומפני מראית העין קככיצד, שלא יהו עוברין קכאושבין קכבאומ׳ ראו קכגהיאך קכדפלני שקצר קכהאת קכושדהו ולא קכזהניח קכחממנו פיאה, קכטשכך כת׳ בתורה לא תכלה פאת שדך קלוגו׳. קלאומפני הרמאין כיצד, שלא קלביאמרו כבר נתננו. דבר אחר שלא יניח קלגאת היפה ויתן קלדמן קלההרע. (ז) הירק קלואע״פ קלזשלקיטתו קלחכאחד, אין קלטמכניסו לקיום. קמתאנים קמאאע״פ קמבשמכניסו לקיום, קמגאין קמדלקיטתן קמהכאחד. ר׳ קמויוסה בי ר׳ יהודה קמזאו׳ קמחרטובות קמטתמרה פטורות מן קנהפאה, שאין ראשון ממתין לאחרון. ר׳ קנאלעזר בר׳ צדוק קנבאו׳ השיזפין חייבין קנגבפיאה. אחרים קנדאו׳ אף בנות שוח קנהוחלחלחין. (ח) קנואילו מפסיקין קנזלפיאה, הנחל, והשלולית, קנחדרך היחיד, ודרך הרבים, ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, הבור, קנטוהניר, קסוזרע, וקוצר לשחת, ושלשה תלמים של פתיח, ואמת המים שאינה יכולה קסאליקצר קסבכאחת. קסגר׳ יהודה קסדאו׳ אם עומד באמצע קסהוקוצר מכאן ומכאן מפסיק, ואם לאו קסואין מפסיק. אכלה חגב, אכלה קסזגוביי, קסחקירסמוה קסטנמלים, קעשברתה הרוח או בהמה, הכל מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק. (ט) קצר חציה ומכר את קעאהקצור, קצר קעבחציה והקדיש את הקצור, נותן קעגפאה מן קעדהאחד על הכל. קעההמדרגות שהן גבוהות קעועשרה טפחים, נותן קעזפאה מכל אחת ואחת. קעחואם היו ראשי שורות מעורבין, קעטנותן פאה מאחת על קפהכל. המארג חייב קפאבתחלתו קפבוחייב בסופו. (י) היו קפגבו קפדארבעה או חמשה גפנים, קפהבוצרן ומכניסן קפולתוך ביתו, קפזופטור מן הפרט קפחמן השכחה ומן קפטהפיאה, קצוחייב קצאבעוללות. קצבאם שייר, נותן מן קצגהמשואר על מה ששייר. קצדוהמידל נותן מן קצההמשוייר על מה ששייר. קצואמ׳ ר׳ יהודה קצזבמה קצחדברים אמורים קצטבמידל לשוק, אבל רהמידל לתוך ביתו, נותן מן ראהמשואר על הכל. (יא) רבהמקטף ומכניס לתוך ביתו, רגאפי׳ כל שדהו, פטור מן הלקט רדומן רההשכחה ומן רוהפיאה וחייב רזבמעשרות. (יב) הכותב נכסיו לבניו, רחוכתב לאשתו קרקע כל רטשהו, ריאיבדה כתובתה. ריאאמ׳ ר׳ יוסי ריבבמה דברים אמורים בזמן ריגשקבלה רידעליה רטולשם רטזכתובתה, אבל לא ריזקבליה ריחלשם כתובתה מה שנתן נתן, ריטוגובה כתובתה רכמן השאר. (יג) הכותב נכסיו לעבדו יצא רכאבן חורין, רכבשייר קרקע כל שהוא לא יצא רכגבן חורין. ר׳ שמעון רכדאו׳ הרי האומר כל רכהנכסיי רכונתונין רכזלפלוני עבדי חוץ מאחד רכחמרובו רכטשבהן לא רלאמ׳ כלום, חוץ מעיר רלאפלנית רלבושדה פלונית, רלגאע״פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר, זכה עבד רלדזה רלהבנכסים, רלווקנה עצמו רלזבן חורין. וכשנאמרו רלחדברים רלטלפני ר׳ רמיוסה רמאאמ׳ שפתים רמבישק רמג[משיב] דברים רמדנכוחים. זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא
הערות
א דברים | ד [אילו] דברים.
ב להן | ד א להם.
ג שיעור | ד שעור.
ד והבכורים והראיון | א והביכורים והריאיון.
ה חסדים | א חסד.
ו תורה | ב פתוח.
ז הפיאה | ד פאה א פיאה.
ח לה שיעור | ד לו שעור.
ט לה | ד לו.
י מלמעלה | ד פתוח.
יא פיאה | ד פאה.
יב אינה | א אינו.
יג פיאה | א סתום.
יד על | ד חסר.
טו אילו דברים | ד אלו הדברים.
טז אדם | ד א האדם.
יז קיימת | ד א קיימת [לו].
יח לעולם | א בעולם.
יט ע״ז | א עבורה זרה.
כ גלוי | א גילוי.
כא שנ׳ | ד שנאמר.
כב פרי וגו׳ | ד א פרי מעלליהם יאכלו.
כג עבירה | ד עברה.
כד שנ׳ | ד שנאמר.
כה רע | ד א רע [כי גמול ידיו יעשה לו].
כו אם כן | ד א חסר.
כז מה | ד ומה.
כח ויאכלו | ד ויאכל.
כט וגו׳ | ד חסר. א וממעצותיהם ישבעו.
ל עבירה | ד א [אלא] עברה (א עבירה).
לא שאין | ד ושאינה א ושאין.
לב פירות | ד פירו׳. סתום.
לג המקום ברוך הוא | ד חסר.
לד ברוך הוא | א חסר.
לה מצרפה | ד א מצרפה [למעשה].
לו המקום | ד הקב״ה.
לז מצרפה | א מצרפה [למעשה].
לח שנ׳ | ד שנאמ׳.
לט אם און | פ ד א און אם.
מ ראיתי | ד ראית.
מא הא מה... מקיים | ד ומה... מקיי׳.
מב שמעי הארץ | כ״ה א פ. ב שמעו הארץ. ד חסר.
מג (הא וכו׳) | ד א חסר.
מד על העם הזה | ד חסר. א פ אל וכו׳.
מה מחשבות׳ | א פ מחשבתם ד מחשבתו.
מו מחשבה | ד א מחשבה [טובה].
מז שעושה פירות | א חסר. ד שעושה טובה.
מח מצרפה עם המעשה | ד מצרפ׳ למעשה.
מט מחשבה | ד א חסר.
נ שאינה | ד א ושאינה.
נא עושה | א חסר.
נב פירות | ד א טובה.
נג המקום | ד הקב״ה.
נד עם המעשה | ד א למעשה.
נה פיאה | ד פאה.
נו מתחילה | ד א מתחלת (א מתחילת) השדה.
נז ובאמצע | כ״ה ד א. ב ובאמצעה (ונמחקה ההי״א).
נח ואם | א אם.
נט בתחילה | ד בתחלה.
ס בין באמצע | א חסר.
סא בין | א ובין.
סב או׳ | ד א אומ׳.
סג בתחילה | ד בתחלה.
סד בין... בין | א ובין... ובין.
סה באמצע... בסוף | ד בסוף... באמצע.
סו פיאה | ד פאה.
סז או׳ | ד אומר א אומ׳.
סח שייר | ד שייר [לו].
סט סומך | א סמוך.
ע משם | ד משום א [נותן] משום.
עא פאה | ד א פיאה.
עב אינו | כ״ה ד. ב איני א אין.
עג משם | ד א משום.
עד אמ׳ ר׳ יהודה | ד חסר.
עה אמ׳ | א א׳.
עו במה דברים אמורים | ד בד״א.
עז פיאה | ד א [את] הפיאה.
עח יתן | א נותן.
עט העומרין | ד העמרים א העומרים.
פ לא | א ולא.
פא העומרין | ד העמרים א העומרים.
פב יתן | א נותן (ב״פ).
פג מרח | ד מירח א מירחו.
פד מרח | ד מירח.
פה ונותן | א ונותן [לו].
פו אמ׳ | ד אמר א א׳.
פז ארבע׳ | ד א ארבעה.
פח דברים | ד א דברים [אמרה תורה].
פט פיאה | ד פאה.
צ בסוף | ד א בסוף [שדהו].
צא העניים | ד ענים א עניים.
צב ומפני | ד ומפני׳.
צג בטול | א בטל.
צד העניים | ד ענים א עניים.
צה מראית העין | ד מראו׳ העי׳.
צו הרמאין | ד א הרמאים. א פתוח.
צז העניים | ד הענים א עניים.
צח כיצד | א כיזה צד.
צט שם | א חסר.
ק ויאמר | ד ויא׳ א יאמר.
קא מדעתו | ד חסר. א קרובו.
קב בוא וטול | ד בא וקח.
קג פיאה | ד פאה.
קד זו | ד חסר. א פתוח.
קה ומפני | ד א מפני.
קו בטל | ד בטול. ב וי״ו תלויה בין השורות.
קז ומשמרין | ד ומשמרי׳.
קח ואו׳ | ד ואומר א ויאמרו.
קט הוא | ד א חסר.
קי פיאה | ד פאה.
קיא עכשיו... פאה | ד חסר.
קיב עכשיו | א ועכשיו.
קיג הוא | א חסר.
קיד פאה | א פיאה.
קטו שניתנה | ד שנתנ׳ א שנותנה.
קטז ועושה | ד ועוש׳.
קיז ובוא | ד בא א ובא.
קיח באחרונה | א פתוח.
קיט ומפני | ד א מפני.
קכ כיצד | ד חסר.
קכא ושבין | א ושבים.
קכב אומ׳ | ד אומר א אומרין.
קכג היאך | ד א חסר.
קכד פלני | א פלוני.
קכה את | ד חסר.
קכו שדהו | ד שדה.
קכז הניח | ד א נתן.
קכח ממנו | ד ממנה א הימנו.
קכט שכך כת׳ בתורה | ד א שהרי אמרה תורה.
קל וגו׳ | ד א חסר.
קלא ומפני | ד א מפני.
קלב יאמרו | ד [יהו] אומרין.
קלג את | ד מן.
קלד מן | ד חסר.
קלה הרע | פ הרעה.
קלו אע״פ | ד א אף על פי.
קלז שלקיטתו | ד שלקיטותו.
קלח כאחד | ד א כאחת.
קלט מכניסו לקיום | א מיכנסו לקייום.
קמ תאנים | ד התאנין א והתאינים.
קמא אע״פ | ד א אף על פי.
קמב שמכניסו | ד שמכנסין א [שאין] מיכנסן.
קמג אין | א ואין.
קמד לקיטתן | ד לקיטותו.
קמה כאחד | ד א כאחת.
קמו יוסה בי ר׳ | ד א יוסי בר׳.
קמז או׳ | ד אומר.
קמח רטובות | ד רטיבות א רוטבות.
קמט תמרה פטורות | ד תמרא פטורין.
קנ הפאה | א הפיאה.
קנא לעזר | ד א אלעזר.
קנב או׳ | ד אומר א אומ׳.
קנג בפיאה | ד בפאה.
קנד או׳ | ד אומרין א אומ׳.
קנה וחלחלחין | ד חסר. א וחלחלוחין.
קנו אילו | ד אלו.
קנז לפיאה | ד לפאה.
קנח דרך | ד ודרך.
קנט והניר וזרע | ד והזרע והניר [אחד].
קס וזרע | א וזרע [אחר].
קסא ליקצר | ד להקצר.
קסב כאחת | א כאחד.
קסג ר׳ יהודה או׳ | ד אמר ר׳ יהודה.
קסד או׳ | א אומ׳.
קסה וקוצר מכאן ומכאן | א קוצר מיכן ומיכן.
קסו אין | ד א אינו.
קסז גוביי | ד א גובאי.
קסח קירסמוה | ד קרסמוה א וקירסמוה.
קסט נמלים | א נמלין.
קע שברתה | ד ושברת׳ א ושיברתו.
קעא הקצור | ד א הקציר (ב״פ).
קעב חציה | ד חצייה.
קעג פאה | ד א חסר.
קעד האחד | ד המשויר א המשוייר.
קעה המדרגות שהן גבוהות | ד מדרגות שגבהן א מדריגות שגבוהים.
קעו עשרה | ד עשרים.
קעז פאה | א פיאה.
קעח ואם | א אם.
קעט נותן | ד נותנין.
קפ הכל | ד פתוח.
קפא בתחלתו | א בתחילתו.
קפב וחייב | ד חייב.
קפג בו | ד א לו.
קפד ארבעה או חמשה | ד ארבע וחמש א ארבעה וחמשה.
קפה בוצרן | א ובוצרן.
קפו לתוך | ד [ניתן] לתוך.
קפז ופטור | א פטור.
קפח מן השכחה | ד א ומן השכחה (א השיכחה).
קפט הפיאה | ד הפאה.
קצ וחייב | א חייב.
קצא בעוללות | ד בעוללו׳ א בעולילות.
קצב אם | ד ואם.
קצג המשואר | ד המשויר א המשוייר.
קצד והמידל | ד המודל.
קצה המשוייר | ד א המשויר.
קצו אמ׳ | ד אמר א א׳.
קצז במה דברים אמורים | ד בד״א.
קצח דברים | א דבר׳.
קצט במידל לשוק | ד במודל בשוק.
ר המידל לתוך | ד במודל בתוך א במידל בתוך.
רא המשואר | ד א המשוייר.
רב המקטף | ד א היה מקטף.
רג אפי׳ | ד אפלו א אפילו.
רד ומן (ב״פ) | ד א חסר.
רה השכחה | ד שכחה א שיכחה.
רו הפיאה | ד ופאה א ופיאה.
רז במעשרות | ד במעשרו׳. סתום.
רח וכתב | ד והניח א ושייר.
רט שהו | א שהוא.
רי איבדה | ד אבדה.
ריא אמ׳ | ד אמר א א׳.
ריב במה דברים אמורים | ד בד״א א במה דבר׳ אמור׳.
ריג שקבלה | א שקיבלה.
ריד עליה | ד עלי׳.
רטו לשם | א לשום.
רטז כתובתה | ד כתובת׳ א כתובה.
ריז קבליה | ד א קבלה (א קיבלה) [עליה].
ריח לשם כתובתה | א לשום כתובה.
ריט וגובה כתובתה | ד וגוב׳ כתובת׳.
רכ מן השאר | ד משא׳ נכסין א משאר נכסים.
רכא בן | א בר.
רכב שייר | א [אם] שייר.
רכג בן | א בר.
רכד או׳ הרי האומר | ד אומ׳ האומ׳ א אומ׳ [לעולם הוא בר חורין עד שיאמר].
רכה נכסיי | ד נכסיו א נכסי.
רכו נתונין | א נתתי.
רכז לפלוני | ד לפלני.
רכח מרובו | ד מרבוא א בריבוא.
רכט שבהן | א שבהם.
רל אמ׳ | א א׳.
רלא פלנית | ד פלונית א פלוני.
רלב ושדה פלונית | ד א [חוץ] משדה פלוני.
רלג אע״פ | ד א אף על פי.
רלד זה | א חסר.
רלה בנכסים | ד בנכסי׳.
רלו וקנה | א קנה.
רלז בן | א בר.
רלח דברים | ד דברי׳.
רלט לפני | א בפני.
רמ יוסה | ד א יוסי.
רמא אמ׳ | ד אמר.
רמב ישק | א יישק.
רמג [משיב] | כ״ה ד א פ.
רמד נכוחים | פ נכחים.
E/ע
הערותNotes
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tosefta
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×